רגישות לתרופה וחובת העברת המידע לצוות הרפואי

המקרה שמטופל במשרדנו: בסוף שנת 2005 הגיע יולדת לבית החולים במרכז הארץ אשר למרות הרישום על רגישות החולה לתרופה (מסוג אופטלגין) ואף שנכתב בצמיד שעל כף ידה דבר רגישותה, ניתנה  הוראת רופאה על מתן התרופה האסורה וכתוצאה ממתן תרופה זו נגרמה לחולה נזק בלתי הפיך ונכות ממנה היא סובלת עד היום. החולה הגיעה למשרדנו אשר הגיש תביעת רשלנות בבית המשפט נגד בית החולים. בית המשפט הביע לא אחת עמדתו כי על מוסד רפואי להקפיד להתייחס בכובד ראש לרגישות החולים לתרופות שניתנות להם וליידע הצוות הרפואי המטפל.     שכנוע יולדת לבצע קשירת חצוצרות מיד לאחר ניתוח קיסרי – הסכמה מדעת המקרה: בת 32 ששוכנעה לבצע קשירת חצוצרות לאחר שילדה את בתה בבית חולים וולפסון קיבלה פיצוי בסך 130 אלף שקל מבית החולים. היולדת הגיעה לבית חולים וולפסון כדי ללדת את בתה השלישית. בעת שהכינו אותה לניתוח קיסרי נשאלה היולדת כמה פעמים אם ברצונה לבצע קשירת חצוצרות, אולם היא סירבה בתוקף. לאחר שהעובר יצא לאוויר העולם ובעודה שוכבת על שולחן הניתוחים אמר לה המנתח כי היא עלולה שלא לשרוד ניתוח קיסרי נוסף והציע כי תשקול שוב ביצוע קשירת חצוצרות בעודו מוסיף המשפט "למה את חושבת כולכך הרבה". היולדת המבוהלת שנחרדה מדברי הרופא הסכימה וחתמה על טופס ההסכמה לניתוח. אחרי הלידה היולדת הרגישה מרומה ונכנסה לדכאון על שגרמו לה לחתום על טופס הסכמה לניתוח. דברי המנתח גרמו לה פחד וחרדה שלא במקומם ובסיטואציה שנוצרה נאלצה לחתום ללא שיקול דעת. הצעירה פנתה למשרד עורכי דין ג. קרנר וזו הגישה תביעת רשלנות נגד בית החולים.     מסקנות: על מיטת הניתוחים, כשבטנה של היולדת פתוחה והרופא מבצע מניפולציות שונות הגורמות לתחושות לחץ ואי נוחות, אין היולדת במצב שהיא יכולה להסכים מדעת על ניתוח...

השתלת שיניים

היי חברים, הפעם מדובר בנושא רגיש וכואב גם עבורי כמי שעברה בעצמה (כמו חלק גדול מאיתנו) טיפולי שיניים אינטנסיביים (ויקרים!) אצלי למרבה המזל זה הצליח….ויעיד החיוך. אבל , יותר ויותר במסגרת העבודה במשרד אנו רואים טיפולים רשלניים שמותירים אנשים המומים, כואבים, סובלים גם מחסרון כיס וגם מנכות. בשנים האחרונות השתלת שיניים הינה פרוצדורה רפואית שיש לה ביקוש הולך וגובר והפרסומים של רופאי השיניים מפתים….. מדובר בהליך יקר, ארוך וכואב המבוצע מטעמים אסתטיים או בריאותיים המאפשר להתמודד עם בעיות של שיניים חסרות או פגועות בדרך של השתלת שיניים כשבתום הפעולה המצב של הפה והשיניים כמעט זהה לשיניים אמיתיות, הן מבחינת המראה והן מבחינת תיפקודן. בתחום השתלות השיניים יש צורך בהתמחות מיוחדת של רופא השיניים, אך עם זאת, החוק בישראל מאפשר לכל רופא שיניים כללי לבצע מגוון השתלות. טיפולי השתלת שיניים מתפרסים על פני מספר חודשים, כדי לאפשר למטופל התאוששות ראויה אחרי כל שלב בהליך. כמו כן על הרופא לבדוק מראש את מידת התאמתו של המטופל לביצוע ההליך מבחינת מצב בריאותו הכללי ומידת בריאות החניכיים שלו, בדיקות חיידקים וטיפול אנטיביוטי משלים נדרש פעמים רבות. על-פי חוק זכויות החולה, על הרופא לקבל את ההסכמה המודעת של המטופל לפני תחילת הטיפול לסוג ואופי הטיפול המוצע, לאחר שסיפק לו הסברים אודות הסיכונים והסיכויים הכרוכים בביצוע השתלת שיניים והצגת חלופות אפשריות. האינפורמציה צריכה להימסר למטופל זמן מספיק מראש, כדי להותיר בידיו שהות להחליט אם הוא מעוניין בביצוע ההליך. במידה ומדובר על טיפול כירורגי מהסוג של השתלות, ההסכמה מדעת צריכה להופיע בכתב על גבי טופס ייעודי ולכלול פירוט יתר וכמובן לדאוג להסביר לפציינט את ההסבר בשפה שמובנת לו ולתעד את מתן ההסבר בכתב. לביצוע השתלות שיניים נדרשת מומחיות מיוחדת בתחום חניכיים וכירורגיית פה ולסת, עילה לתביעת...

רשלנות ניתוחית

לפני כל הליך ניתוחי בין אם ניתוח קוסמטי (אלקטיבי) או ניתוח מציל חיים מתבקש המטופל לחתום על טופס ויתור כנגד כל תביעה במידה ויגרם נזק, טופס זה נקרא טופס הסכמה מדעת. אין זה מעיד כלל וכלל על פטור מתביעת בית החולים או הצוות הרפואי בגין רשלנות רפואית במקרה ותתרחש. גם אם המטופל חתם על טופס, המצהיר כי הוא יודע את כל הפרטים עדיין קיימת עילה לתביעה בשעה שניתן להוכיח כי חתימתו בוצעה שלא כפי שנדרש על פי דין ובאופן בו הוא לא הבין באמת על מה הוא חותם. המידע לחולה אמור לכלול את כלל הפרוצדורה שעליו לעבור לפני הניתוח, במהלך הניתוח ובעת ההחלמה מהניתוח, סיכויי ההצלחה של הניתוח ותופעות הלוואי, וחשוב מכך, מה הסכנות הטמונות בכך, לו הניתוח לא יעבור בהצלחה. במקרים רבים המטופל אינו זוכה לקבלת הסבר מלא אודות הסיכונים והסיבוכים בניתוח ו/או על האפשרויות החלופיות העומדות לרשותו,  או שניתן הסבר חלקי שאינו מאפשר לו לקיחת החלטה מושכלת ומודעת. בבואו לתבוע תביעת רשלנות במהלך ניתוח על הנפגע לכאורה להוכיח, כי אם היה מקבל את כל האינפורמציה על הניתוח יתכן שלא היה מבצע אותו. כאותו מקרה של בת 32 ששוכנעה לבצע קשירת חצוצרות לאחר שילדה את בתה בבית חולים. היולדת הגיעה לבית חולים וולפסון לצורך לידת בתה השלישית. בעת שהכינו אותה לניתוח קיסרי נשאלה היולדת כמה פעמים אם ברצונה לבצע קשירת חצוצרות, אולם היא סירבה בתוקף. לאחר שהעובר יצא לאוויר העולם ובעודה שוכבת על שולחן הניתוחים אמר לה המנתח כי היא עלולה שלא לשרוד ניתוח קיסרי נוסף וייתכן כי תאבד את רחמה במידה ותרצה עוד ילד, מאחר והיה זה הניתוח השלישי אותו עברה, הוא הציע כי תשקול שוב ביצוע קשירת חצוצרות בעודו מוסיף את המשפט "למה את חושבת כל כך הרבה"....

רשלנות במעקב הריון

"חיים בעוולה"- זו ההגדרה המתייחסת לילד אשר נכפתה עליו מציאות של חיים שאינם חיים, בחזקת "מוטב מותי מחיי", מעצם היוולדו פגוע. "הולדה בעוולה", זו הגדרה המתייחסת להורים אשר הולידו ילד עם מוגבלויות קשות ונאלצים לשאת על כתפיהם את עול גידולו. מונחים אלו מופיעים במקרים קשים וחריגים של רשלנות רפואית המתרחשים במהלך ביצוע מעקב ההיריון, שבמהלכו נעשתה התעלמות מסימני האזהרה הדרושים והמוכרים לעולם הרפואה, ולא אובחן כי העובר סובל ממום קשה שניתן היה למנוע באמצעות הפסקת ההיריון, או לחלופין בהערכות מתאימה של צוות הרפואה בחדר הלידה. זוג הורים צעירים מבאר שבע תובעים את שרותי בריאות כללית ואת בית החולים סורוקה, בטענה של רשלנות רפואית על שנולדה להם תינוקת הסובלת מ"תסמונת וויליאמס". תסמונת ויליאמס הינה תסמונת גנטית המתבטאת במגוון רחב מאוד של מאפיינים רפואיים, לימודיים והתנהגותיים המשתנים בדרגת חומרתם מאדם לאדם. הביטויים המרכזיים של התסמונת הנם תווי פנים אופייניים, היצרות בכלי דם, הגורמים לבעיות לב, איחור התפתחותי, קשיים לימודיים, פעלתנות יתר, ומזג ידידותי. התסמונת נגרמת בשל חסר מקטע קטנטן מכרומוזום 7, במקטע זה כעשרים וחמישה גנים שונים, כך שניתן להבין את ריבוי המאפיינים של התסמונת. רק במקרים נדירים הילד ירש את התסמונת מאחד ההורים שלוקה בה. חשוב להדגיש כי התסמונת לא נגרמת בשל נטילת תרופות בזמן ההריון או בגלל סיבוכים במהלכו. ההורים טוענים כי הרופאים התעלמו מסימני האזהרה אשר ניצפו במהלך ההריון וכי האם לא הופנתה לבדיקות גנטיות ולבדיקת מי-שפיר אשר בהן ניתן היה לאבחן כי העובר סובל מתסמונת ויליאמס, אשר ועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקת ההריון במקרה כזה אפילו בשלבים מתקדמים ביותר של ההריון. בתביעתם טוענים ההורים כי בשבוע ה-37 להריון איבחנה רופאת קופת חולים ממצאים חריגים והפנתה אותם אל בית החולים אולם רופאי בית החולים שיחררו את...

אור אדום

כבר בפברואר 2006 נבדק התובע על ידי רופא המשפחה בשל תלונות חמורות על דימומים דרך פי הטבעת, דופק מהיר, אנמיה וחולשה כללית כולל שינוי בהרגלי יציאה וצואה שחורה. עם הזמן התברר שתסמינים אלו הופיעו בעקבות גידול סרטני. לטענת התובע, התסמינים החריגים היו צריכים להדליק אור אדום אצל הרופא המטפל שחייב היה לבצע לאלתר בירור מקיף ומעמיק, מה שהיה מונע שליחת גרורות והתפשטות המחלה לכבד. בפועל- התובע נבדק רק חצי שנה מאוחר יותר אצל כירורג, שהמליץ לחשוב על בירור במעי הדק. המשך בירור לא מקצועי לטענת התובע, המשך הבירור היה לא מקצועי והנתבעת התרשלה באופן חמור כשבדיקה שהומלצה על ידי אחד הרופאים לא בוצעה. לטענת התובע, אין רשומה המעידה על המשך מעקב או ניסיון להביא לידי גמר בירור הסיבה לתסמינים הקליניים והמעבדתיים המעידים על פתולוגיה של המעי הדק, כפי שהועלה החשד לראשונה על ידי המומחה הכירורג בקופת החולים מכבי שרותי בריאות, בחודש נובמבר 2006. התובע טען לרשלנות נוספת של הנתבעת, מכבי שירותי בריאות, בעת שרופא מטעמה הפנה אותו לבצע בדיקת קפסולה (צילום וידאו של המעי באמצעות קפסולה ובה מצלמה זעירה הנבלעת בידי הנבדק. ג.ק.); הבדיקה נערכה בחודש מאי 2007, באיחור רב, ונמצאה תקינה. בחוות הדעת של המומחה מטעמנו, פרופסור יוסף צימרמן, אשר צורפה לכתב התביעה, נקבע כי היה צריך לערוך את הבדיקה בהקדם האפשרי,  מספר ימים לאחר אירוע הדמם, מכיוון שאז ישנו סיכוי שהנגע ממשיך לדמם וגם אם הדמם פסק עשוי להימצא עליו קריש דם. לאחר שפסק הדמם הקריש מתפורר והאבחנה קשה ולמעשה – במועד בו בוצעה הבדיקה בפועל הייתה בלתי אפשרית! חוות הדעת של המומחה מטעם התובע קבעה, כי היה על הנתבעת ו/או מי מטעמה לפעול על פי הפרקטיקה הנהוגה ולהמשיך בירור בין היתר באמצעי הדמיה נוספים, שכולם היו...
 
לוגו של וואטסאפ לייעוץ משפטי בווצאפ