top of page

זריקת צלסטון

  • תמונת הסופר/ת: עורכת דין גלית קרנר
    עורכת דין גלית קרנר
  • 30 במרץ
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 31 במרץ



זריקת צלסטון

זריקת בטאמתזון (צלסטון) ניתנת לנשים בהריון עם סיכון ללידה מוקדמת (לפני שבוע 34) במטרה להבשיל את ריאות העובר. הזריקה מסייעת בהפחתת הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית (RDS) אצל יילוד לאחר הלידה.

למרות היותה טיפול נפוץ ויעיל, מתן זריקת צלסטון לפני לידה או העדר מתן זריקת צלסטון, יכול להוביל לרשלנות רפואית. למשל, במצבים הבאים:

  • אינדיקציה שגויה: מתן הזריקה כאשר אין אינדיקציה רפואית ברורה ללידה מוקדמת, או אי-מתן הזריקה כאשר קיים סיכון גבוה ללידה מוקדמת. ההחלטה על מתן הזריקה צריכה להיעשות על סמך הערכת סיכונים ותועלות מדויקת.

  • מינון שגוי: מתן מינון גבוה מדי או נמוך מדי של צלסטון. מינון לא נכון יכול להשפיע על יעילות הטיפול ועל בריאות האם והעובר.

  • הזרקה לא נכונה: למרות שזוהי זריקה שגרתית, טכניקת הזרקה לא נכונה עלולה לגרום לסיבוכים לאם.

  • אי-מתן מידע מספק לאם: אי-הסבר מלא של הסיכונים והתועלות של הזריקה לאם, או אי מתן הסברים מפני תופעות לוואי אפשריות. ההסבר צריך לכלול את הסיכונים והתועלות הן לאם והן לעובר.

  • אי-מעקב אחר מצב האם והעובר: אי-מעקב אחר מצב האם והעובר לאחר מתן הזריקה, על מנת לזהות ולטפל בתופעות לוואי אפשריות.

כדי להוכיח רשלנות רפואית במקרה זה, יש להראות:

  • שהרופא חרג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל לגבי מתן זריקת צלסטון לפני לידה.

  • שהרשלנות הרפואית גרמה נזק ישיר לאם או לעובר. הנזק יכול לכלול תופעות לוואי לאם, או תסמונת מצוקה נשימתית (RDS) אצל התינוק למרות מתן הזריקה (במקרה של אי-מתן הזריקה).

Comentarios


bottom of page