מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא אחת הבדיקות האבחנתיות החשובות ביותר במהלך הריון, והיא מאפשרת לאבחן בעיות גנטיות וכרומוזומליות בעובר. במהלך הבדיקה נלקחת דגימה של נוזל מי השפיר שמקיף את העובר, ומבוצע ניתוח גנטי של הכרומוזומים של העובר. בדיקה זו יכולה לזהות מגוון בעיות גנטיות, כמו תסמונת דאון, תסמונות כרומוזומליות נוספות, ומומים גנטיים אחרים.

בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל בין השבועות 15-22 להריון, אך לעיתים במקרים רפואיים מיוחדים ניתן לבצע אותה בשלב מוקדם יותר. הבדיקה מתבצעת תחת אולטרסאונד , ויש סיכון קטן לדימומים, זיהום או הפלה בעקבות הבדיקה. בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים:

·      סיכון גבוה לבעיות גנטיות בעובר: כאשר יש סיכון גבוה בעובר לבעיות גנטיות, כמו תסמונת דאון או תסמונות גנטיות אחרות, והצוות הרפואי לא ביצע את בדיקת מי השפיר או לא הציע לאישה את הבדיקה, הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית. לדוגמה, אם במהלך סקר טרימסטר ראשון או שני התקבלו תוצאות המעידות על סיכון גבוה למום גנטי, והצוות הרפואי לא פעל להמליץ על ביצוע בדיקת מי שפיר, יכול להיות שזה ייחשב להתרשלות.

·      היסטוריה משפחתית של בעיות גנטיות:אם לאישה יש היסטוריה גנטית משפחתית או מצב רפואי המעלה את הסיכון לבעיות גנטיות בעובר (כמו מחלות תורשתיות ידועות), והצוות הרפואי לא ביצע את הבדיקה או לא הציע לאישה את האפשרות לבצע אותה, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות.

·      הסכמה לא מספקת:אם הצוות הרפואי לא הסביר לאישה את הצורך בביצוע בדיקת מי שפיר, או לא נתן לה את המידע המלא על סיכונים או על תועלת הבדיקה, ייתכן שהצוות הרפואי לא עמד בחובת ההסבר הנדרשת, דבר שעלול להיחשב כרשלנות רפואית.

·      ביצוע לא מקצועי של בדיקת מי שפיר: במקרה של ביצוע בדיקת מי שפיר בצורה לא מקצועית או רשלנית (למשל, טכניקת ביצוע שגויה, זיהום במהלך הבדיקה, או שימוש בציוד לא תקני), והדבר גרם לנזק לאישה או לעובר, גם אז עשוי להיות מדובר ברשלנות רפואית.

חשוב לדעת: אישה מעל גיל 33 זכאית לבדיקה מי שפיר על חשבון משרד הבריאות כחלק אינטגרלי ממעקב ההריון. כל אישה, בכל גיל, יכולה לבצע את הבדיקה באופן פרטי ועל הרופא לספק את כל המידע לכל אישה הרה אודות משמעות הבדיקה, יתרונותיה וסיכוניה.

כדי להוכיח רשלנות רפואית במעקב הריון במקרה זה, יש להראות:

·      שהרופא המטפל חרג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל במקרה של אי ביצוע בדיקת מי שפיר או ביצוע לא נכון של הבדיקה.

·      שהרשלנות הרפואית גרמה נזק ישיר לאם או לעובר, למשל אם עובר סבל מבעיה גנטית שלא אובחנה במהלך ההריון.