ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת דימות באמצעות קרני רנטגן שמטרתה לאבחן סרטן שד בשלב מוקדם, עוד לפני שמופיעים תסמינים. הממוגרפיה מאפשרת זיהוי של גידולים או שינויים בתאי השד, ולעיתים אף זיהוי של סרטן שד בשלב שבו הוא עדיין לא גרם לשינויים פיזיים נראים לעין או ניתנים למישוש.

באיזה גיל ובאיזו תדירות צריך לעבור ממוגרפיה?

בהתאם לתוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, שמפעיל משרד הבריאות, בדיקת הממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקר בנשים מעל גיל 50 ועד גיל 74. עבורן, מומלץ לעבור את הבדיקה פעם בשנתיים.

בנשים בעלות היסטוריה משפחתית של קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות) הבדיקה תתבצע מגיל 40.

חשוב לדעת: החל מיולי 2022 קבע מנכ"ל משרד הבריאות כי כל אישה מגיל 45 שתבקש מיוזמתה מהרופא בדיקת ממוגרפיה (גם אם לא חשה דבר) תוכל לקבל אותה במימון ציבורי.

בדיקת ממוגרפיה נחשבת לבדיקה חשובה וקריטית, שכן גילוי מוקדם של סרטן שד יכול להציל חיים ולהגביר את סיכויי ההחלמה.

 בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים:

·      אי הפניה לבדיקה במצבים שבהם יש צורך בכך: נשים מעל גיל 50 (או בקבוצות סיכון אחרות) צריכות לעבור את בדיקת הממוגרפיה באופן שגרתי, בדרך כלל כל שנתיים. אם הרופא לא הפנה את המטופלת לבדיקת ממוגרפיה במועד המתאים ייתכן ומדובר בהפרה של חובת הזהירות מצד הרופא, שעלולה להיחשב כרשלנות רפואית.

·      העדר הפניה לבדיקת ממוגרפיה כל אישה, בכל גיל, במקרים מחשידים – נשים עם תסמינים מחשידים כגון כאבים, גושים בשד או שינויים בעור שפנו לרופא ולא הופנו להמשך בירור ע"י בדיקת ממוגרפיה.

·      אי זיהוי של גידולים או שינויים חשודים בתוצאות הבדיקה:הממוגרפיה מיועדת לזהות גידולים בשד, אך לעיתים יתכנו מקרים בהם לא יאובחנו ממצאים חשודים. אם הרופא או הרדיולוג לא זיהו שינויים או גידול על פי תוצאות הממוגרפיה (למשל, במקרה של גידול קטן או גידול בלתי ברור) ולא שלחו את המטופלת לבדיקה נוספת, זו יכולה להיות רשלנות רפואית. 

·      העדר מעקב והפניה להמשך בירור : ישנם מקרים בהם הממוגרפיה מזהה שינויים המצריכים המשך בירור (כמו אולטרה סאונד או ביופסיה), ואם הרופא לא הפנה את המטופלת להמשך טיפול או בירור,  ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית.

·      החמצת תוצאות חיוביות או אבחון מאוחר:במקרה של רשלנות רפואית, החמצת תוצאות חיוביות יכולה להתרחש כאשר הרופא לא מתייחס לתוצאות הממוגרפיה בצורה הנכונה או לא בודק באופן יסודי את כל האפשרויות. חוסר טיפול מיידי או חוסר הפניית המטופלת להמשך בדיקות יכול להוביל לגידול סרטן בשד שנפלט מהשלב המוקדם, מה שמוביל לנזק רפואי רב יותר.

·      אבחון מאוחר: כאשר יש אבחון מאוחר של סרטן שד, כלומר, כאשר הגידול כבר נמצא בשלב מתקדם מדי והסרטן התפשט, זה יכול להוות רשלנות רפואית אם הבדיקה לא בוצעה בזמן או אם לא בוצע בירור נוסף לאחר תוצאה חשודה.

·       אי סבירות בהמלצות רפואיות בעקבות תוצאות הבדיקה: לאחר קבלת תוצאות ממוגרפיה, על הרופא להמליץ על טיפול או בירור נוסף במידה ויש צורך בכך. אם הרופא לא המליץ על המשך בירור או טיפול נוסף במקרה של תוצאה לא תקינה, הוא עשוי להיחשב כאחראי לרשלנות רפואית.

כדי להוכיח רשלנות רפואית במעקב הריון במקרה זה, יש להראות:

·      שהרופא המטפל חרג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל במקרה של בדיקת ממוגרפיה.   

·      שהרשלנות הרפואית גרמה נזק ישיר, נזק זה יכול לכלול איחור באבחון מחלת הסרטן, מה שיכול להחמיר את המצב הרפואי ולהפחית את סיכויי ההחלמה.

משרדנו טיפל במקרים רבים של רשלנות בבדיקת ממוגרפיה שהובילו לאיחור באבחון מחלת סרטן שד וכתוצאה מכך, להפחתה משמעותית בסיכויי ההחלמה ולנזקים ארוכי טווח שנגרמו כתוצאה מהאיחור.

משרדנו הגיש תביעה כנגד קופ"ח כללית במסגרת ת.א 27939-08-18 בגין רשלנות רפואית של רופאי קופ"ח אשר התעלמו מתלונות האישה, בת כ-35 שנים על כאבים בשד, הפרשות מהשד וגוש נוקשה. למרות זאת, לא הופנה במועד המתבקש לבדיקת ממוגרפיה וUS שהיו בהן לאבחן את מחלת הסרטן בשלב מקדמי וכשסיכויי ההחלמה טובים וגבוהים. האישה הופנתה באיחור ואובחנה עם סרטן גרורתי ונותרה עם נזק ונכות צמיתה בשל כך. ההליך הסתיים במסגרת גישור והושג פיצוי הולם לאישה בגין נזקיה כתוצאה מרשלנות רופאי קופ"ח.