כשמטופלת הופכת ל“כלי ניסוי”: רשלנות בפעולות פולשניות שהובילה לקטיעת אצבעות ידיים ורגליים

היא הגיעה למערכת הרפואית מתוך אמון מלא. במקום מענה ברור, היא עברה פעולה פולשנית אחת, ואז עוד אחת, ועוד אחת — סדרה של התערבויות שכל אחת מהן החמירה את מצבה וסיכנה אותה והכל תוך התעלמות הצוות הרפואי מ"נורות האזהרה" בשל מצב רפואי בסיסי בגינו נזקקה לטיפול רפואי מלכתחילה. עד שהמחיר הפך לבלתי הפיך: קטיעה של כל אצבעות הידיים והרגליים.

כשפעולה פולשנית הופכת מ“טיפול” ל“ניסוי”

כל פרוצדורה פולשנית — צנתור, ניקור, ביופסיה, ניתוח או החדרת אביזר לגוף — נושאת סיכון. לכן הכלל הרפואי ברור: פועלים רק כאשר יש אינדיקציה מבוססת, לאחר שקילת הסיכון מול התועלת, ובהסכמה מדעת של המטופל לסיכונים ולחלופות. כאשר מבצעים סדרת פעולות פולשניות ללא הצדקה רפואית מספקת, מבלי לעצור ולשאול “למה זה קורה ומה אנחנו גורמים למטופלת” — המטופלת חדלה להיות מטופלת והפכה, למעשה, לשדה ניסוי.

איך זה מוביל לקטיעת גפיים?

קטיעה של כל אצבעות הידיים והרגליים היא לרוב תוצאה של אלח דם (ספסיס) ונמק היקפי — מצב שבו זיהום חמור או פגיעה בכלי הדם מפסיקים את אספקת הדם לקצוות הגוף, עד למוות הרקמה. פעולה פולשנית שבוצעה שלא לצורך, או שלוותה בזיהום שלא זוהה וטופל בזמן, עלולה להצית את השרשרת הזו. הכשל הרפואי כאן הוא כפול: גם בביצוע הפעולות עצמן, וגם באי-הזיהוי והטיפול בסיבוך המתפתח לפני שהפך לבלתי הפיך.

סימני אזהרה שחייבים לעצור מולם

• חום, צמרמורות, ירידת לחץ דם או בלבול לאחר פעולה פולשנית (סימני אלח דם)

• כאב, שינוי צבע (חיוורון/כחלון/השחרה) או קור בגפיים

• החמרה מתמשכת במקום שיפור לאחר כל התערבות

• ביצוע פעולה נוספת מבלי הסבר ברור מדוע הקודמת לא עזרה

מתי מדובר ברשלנות רפואית?

• ביצוע פעולות פולשניות ללא אינדיקציה רפואית מספקת או ללא הסכמה מדעת מלאה

• אי-שקילה סבירה של הסיכון מול התועלת בכל שלב

• אי-זיהוי וטיפול בזמן באלח דם או בפגיעה בכלי הדם

• המשך “ניסוי וטעייה” במקום עצירה, בירור ומעורבות של גורם בכיר

הבחינה המשפטית שואלת האם הצוות הרפואי סטה מרמת הזהירות הסבירה, והאם סטייה זו היא שגרמה לנזק. כאשר התשובה חיובית — קמה עילה לתביעה.

הנזק וההשלכות

קטיעת אצבעות ידיים ורגליים פוגעת בכל היבט של החיים — עצמאות בסיסית, כושר עבודה, ניידות, כאב כרוני ופגיעה נפשית עמוקה. אישה צעירה הפכה נכה קשה. לא יכולה להחזיק ילד ולחבק בידיים את אהוביה, ולחיות את חייה עם כל הנאות החיים. הפיצוי נועד לכסות טיפולים ושיקום, אביזרים ותותבות, התאמות בבית וברכב, אובדן השתכרות, עזרת צד ג′ וכן פיצוי על הכאב והסבל.

מה עושים?

• דרשו את התיק הרפואי המלא — כל פרוצדורה, כל החלטה וכל תיעוד ביניים.

• שמרו תיעוד של ההידרדרות: תמונות, מסמכים, סיכומי אשפוז.

• פנו להתייעצות משפטית מוקדמת — במקרים מורכבים כאלה נדרשת חוות דעת מומחים ובחינה מדוקדקת של השתלשלות האירועים.

למשרד ג. קרנר ושות′ מודל ייחודי הכולל גם חלקת מחקר ייעודית הבוחנת את מודל ההתנהלות הרשלנית לצד הספרות הרפואית וההנחיות המחייבות — כלי מרכזי בתיקים מורכבים כמו קטיעות ואלח דם. הייעוץ הראשוני ניתן ללא עלות.

שאלות ותשובות

כל סיבוך אחרי ניתוח הוא רשלנות?

לא. סיבוך יכול לקרות גם בטיפול תקין. השאלה היא האם הפעולה הייתה מוצדקת מלכתחילה, והאם הסיבוך זוהה וטופל כפי שנדרש.

חתמתי על טופס הסכמה — האם ויתרתי על זכויותיי?

לא. הסכמה מדעת אינה מכשירה פעולות שבוצעו ללא הצדקה או ללא שיל סיכונים וחלופות טיפול ובוודאי שלא טיפול רשלני בסיבוך.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

ככלל, שבע שנים ממועד הפגיעה, אך מומלץ לפנות מוקדם לשמירת ראיות וחוות דעת.

צרו קשר

עברתם סדרת פעולות רפואיות שהסבו לכם נזק חמור? אתם זכאים לדעת. מוזמנים לפנות אלינו ונבחן יחד אם אכן יש מקום למצות את זכויותיכם.