רשלנות בהריון בלידה ובמצג עכוז והיפוך עובר

"היפוך עובר" הוא שם כולל לשני מצבים שונים - מצג עכוז (עובר ש"יושב" במקום שהראש יהיה כלפי מטה) והיפוך חיצוני (ECV), פעולה ידנית שבה הרופא מנסה לסובב עובר ממצג עכוז למצג ראש. רשלנות רפואית בהיפוך עובר מתרחשת כשצוות רפואי סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל - למשל בביצוע נמהר או לא בטוח של ההיפוך, באי-הצגת חלופת הניתוח הקיסרי, או בעיתוי לקוי של החלטה על ניתוח - וכתוצאה מכך נגרם נזק לעובר או ליולדת. במקרים כאלה עשויה לקום עילת תביעה לפיצוי.

ייעוץ רפואי בהריון - הזכות לקבל הסבר מלא על מצג עכוז ועל היפוך חיצוני לפני קבלת החלטה.

מרבית ההריונות מסתיימים בלידה שבה ראש העובר מוביל. אצל כ-3%-4% מהיולדות במועד, העובר נותר במצג עכוז - ישיבה במקום ראש כלפי מטה. זהו מצב מוכר, שיש לו דרכי טיפול מקובלות ובטוחות יחסית. אך כאשר פעולת ההיפוך מתבצעת בחופזה, ללא תשומת הלב המתבקשת לאישה ההרה ולעובר, היא עלולה להיחשב רשלנות שתוצאתה הרסנית ובלתי הפיכה עבור התינוק ומשפחתו.

מאמר זה מסביר על אחת התופעות הפחות מדוברות של רשלנות בהריון וטרום לידה: מהו היפוך עובר, מתי הטיפול בו חוצה את הקו אל רשלנות רפואית, אילו נזקים עלולים להיגרם, ממה להיזהר, וכיצד נבחנת עילת התביעה - כולל סיפור מקרה ותביעה שטופלו במשרדנו.

רשלנות רפואית במהלך ההיריון - לא רק בהיפוך עובר

חשוב להבחין בין רשלנות רפואית הקשורה לביצוע היפוך עובר לבין כשלים אחרים שעשויים להתרחש במהלך מעקב ההיריון. בעוד שבמקרה של היפוך חיצוני נבחנים, בין היתר, ההתאמה של היולדת או העובר לביצוע הפעולה, אופן ביצועה, הניטור והמעקב אחר מצב האם והעובר - רשלנות במעקב היריון עשויה להתבטא בכשלים מסוג אחר לחלוטין.

כך למשל, במקרים שבהם לא אובחנו במהלך ההיריון מומים או תסמונת, יש לבחון האם הבדיקות והסקירות בוצעו כנדרש, האם ממצאים חריגים זוהו וקיבלו התייחסות מתאימה, האם היה מקום להפנות לבדיקות נוספות או לייעוץ גנטי, והאם נמסר להורים המידע הדרוש בנוגע לאפשרויות הבירור והאבחון.

מדובר אפוא בשני סוגים שונים של מקרים: האחד נוגע לנזק שעלול להיגרם בעקבות ניהול או ביצוע רשלני של היפוך עובר; והשני נוגע לכשל במעקב ההיריון ובאבחון ממצאים שהיה מקום לזהותם עוד במהלך ההיריון. בכל אחד מהמקרים נדרשת בחינה פרטנית של התיעוד הרפואי ושל התנהלות הצוות המטפל.

מה זה בעצם "היפוך עובר"? מצג עכוז מול היפוך חיצוני (ECV)

הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין המצב לבין הפעולה, וחשוב להפריד ביניהם.

מהו מצג עכוז ומה שכיחותו

מצג עכוז (Breech) הוא מנח שבו אגן העובר או רגליו פונים כלפי תעלת הלידה, במקום הראש. מבחינים בכמה סוגים - עכוז שלם, עכוז רגלי (מלא) ועכוז רגליים (footling). ככל שההריון מתקדם רוב העוברים מסתובבים לבד למצג ראש, ולכן שכיחות מצג העכוז יורדת עם השבועות ומגיעה לכ-3%-4% במועד הלידה. מצג עכוז כשלעצמו אינו רשלנות - השאלה המשפטית מתחילה באופן שבו הצוות מאבחן אותו ומטפל בו, ובמידע ובהמלצות שנמסרו לאישה ההרה.

מצג עכוז מול מצג ראש: עובר במנח עכוז לעומת עובר עם הראש כלפי מטה לקראת לידה.

מהו היפוך חיצוני (ECV), מתי ואיך מבוצע

היפוך חיצוני (External Cephalic Version, ECV) הוא פעולה שבה הרופא מפעיל בעזרת ידיו לחץ מבוקר על בטן היולדת כדי לסובב את העובר מבחוץ ולהעבירו ממצג עכוז למצג ראש, ובכך לאפשר לידה נרתיקית ולחסוך ניתוח קיסרי. על פי ההנחיות המקצועיות הפעולה מוצעת בדרך כלל סביב שבוע 36-38 להריון, לאחר שנשקלו התאמות והתוויות נגד, ותוך יידוע היולדת בסיכונים.

פעולה תקינה ובטוחה מתאפיינת בכמה עקרונות מקצועיים:

• ביצוע תחת הדמיה (אולטרסאונד) וניטור עוברי (מוניטור) לפני הפעולה ואחריה;

• מתן תרופות להרפיית הרחם (טוקוליטיקה) במקרים המתאימים, כדי לרכך את דופן הרחם ולהגדיל את סיכויי ההצלחה;

• ביצוע במסגרת שבה ניתן לבצע ניתוח קיסרי דחוף במידת הצורך;

• קצב סבלני, הקשבה ליולדת ועצירה כשמופיע סימן מדאיג.

שיעורי ההצלחה של היפוך חיצוני מבוצע כהלכה עומדים בממוצע על כ-60%-70%, וחלק קטן מהעוברים חוזרים למצג עכוז לאחר מכן. הסיכון לסיבוך משמעותי בפעולה מבוצעת נכון נמוך יחסית, אך הוא קיים - וכאן בדיוק נכנסות חובת ההסבר וזכות הבחירה של היולדת, האם ליטול סיכון לנזק לעובר או ליולדת אל מול ביצוע ניתוח קיסרי.

מתי טיפול במצג עכוז או בהיפוך עובר הופך לרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל שגרמה לנזק. בהקשר של מצג עכוז והיפוך חיצוני, אלה התרחישים השכיחים:

• אי-אבחון מצג עכוז בזמן - כשל בזיהוי או בפענוח נכון של מנח העובר בבדיקות ההריון המתקדמות, באופן ששולל מהיולדת תכנון לידה בטוח.

• אי-הצגת חלופות ואי-קבלת הסכמה מדעת - העדר הסברים מלאים על האפשרויות (היפוך חיצוני, ניתוח קיסרי מתוכנן, ובמקרים מתאימים לידה נרתיקית) ועל הסיכונים שבכל אחת מהן. ליולדת יש זכות לבחור, ובמיוחד כשקיימת חלופה בטוחה של ניתוח קיסרי.

• ביצוע רשלני של ההיפוך החיצוני - פעולה נמהרת, ללא הדמיה וניטור מתאימים, ללא מתן תרופות להרפיית הרחם כשהיה מקום לכך, בכוח לא מבוקר, או תוך התעלמות מהתנגדות היולדת ומסימני מצוקה. ביצוע כזה עלול לגרום להיפרדות שליה, מצוקה עוברית, הסתבכות חבל הטבור, קרע ברחם או פגיעה בעמוד השדרה.

• לידה נרתיקית שגויה במצג עכוז - ניהול לידת עכוז נרתיקית ללא עמידה בקריטריונים המחמירים, או ללא נוכחות שני רופאים מנוסים בחדר הלידה, במקום ניתוח קיסרי מתוכנן.

ניטור והדמיה בזמן היפוך חיצוני (ECV) - חלק מביצוע בטוח ותקין של הפעולה.

הנקודה המרכזית: אין הכוונה שכל היפוך חיצוני מסוכן או שכל רופא שמבצע אותו מתרשל. להפך - זו פעולה מקובלת ולגיטימית. הרשלנות נבחנת בסט הנסיבות הספציפי - מצב היולדת, לחץ הזמן, קיום ההסבר וההסכמה, אופן הביצוע והתגובה לסימני האזהרה.

הנזקים לתינוק ולאם

כשהיפוך עובר או לידת עכוז מנוהלים ברשלנות, טווח הנזקים רחב וחמור:

• חוסר חמצן (תשניק בלידה, היפוקסיה/אנוקסיה) ואנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE) - פגיעה מוחית עקב אספקת חמצן לקויה בלידה.

• שיתוק מוחין (CP) - הפרעה נוירולוגית המשפיעה על התנועה, השרירים והתיאום, לעיתים כתוצאה מחוסר חמצן סב-לידתי.

• פגיעת מקלעת הזרוע (שיתוק על שם Erb) - נזק לעצבי הכתף והזרוע, שכיח יותר בלידות עכוז נרתיקיות.

• שברים ופגיעות אורתופדיות בעצם הזרוע או הבריח.

• פגיעה בחוט השדרה - במקרים חמורים, פגיעה בעמוד השדרה שעלולה להותיר את היילוד עם נכות קשה וצמיתה. כזה היה המקרה שבו טיפל משרדנו.

• נזקים ליולדת - קרע רחמי, דימום והיפרדות שליה.

מקרה שטופל במשרדנו

אישה צעירה, נשואה ואם לילד קטן, הגיעה בשבוע 36 לבית החולים לאחר שאובחן אצל העובר מצג עכוז, והומלץ לה לבצע היפוך חיצוני. היא הייתה האחרונה בתור. הרופא, שהיה מצוי בלחץ זמן, החל לבצע את הפעולה במהירות - ללא הנחיית אולטרסאונד, ללא מתן תרופות להרפיית הרחם וללא שהרגיע אותה או הסביר לה את מלוא הסיכונים והחלופות.

הפעולה הייתה כה כואבת עד שהיולדת ביקשה להפסיק ויצאה מהחדר בבכי. הרופא הודיע לה שהיא יכולה לחזור במהירות ולהשלים את הפעולה כי הוא "ממהר", והיא שוב עלתה על מיטת הטיפולים - עד שהרופא הודיע לה שההיפוך בוצע ומיד יצא מהחדר כשהיא בוכה והמומה. יומיים לאחר מכן נולד תינוק עם פגיעה קשה בעמוד השדרה הצווארי. כיום, פעוט כבן שלוש שאינו מסוגל להזיז את גופו, אינו מחזיק את ראשו, מוזן ומונשם ותלוי בטיפול סיעודי מלא.

כל הבדיקות הגנטיות של ההורים ושל הילד נמצאו תקינות, ולא נמצאה כל סיבה חלופית לנזק. מסמך פנימי של רופא אחר מבית החולים ציין כי לא ניתן לשלול את ההיפוך כגורם לנזק - ראיה שהייתה קריטית לביסוס הקשר הסיבתי. התיק הסתיים בהסכם פשרה על סך מיליוני שקלים בהליך גישור.

חשוב להבין נקודה שעולה מהמקרה הזה: מקרים כאלה מסתיימים לרוב בגישור חסוי, ולכן אינם מתפרסמים ואינם נכנסים לסטטיסטיקה. הנדירות שלהם אינה אומרת שאין להם משקל - היא אומרת שהציבור פשוט לא נחשף אליהם, אינו מודע להם, אינו יודע ממה להיזהר, ולמעשה ניטלת ממנו זכות הבחירה.

https://www.youtube.com/watch?v=E1WjezanAyg

איך מוכיחים תביעת רשלנות רפואית בהיפוך עובר?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בהיפוך עובר או בלידת עכוז, יש להראות שלושה יסודות:

• סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל - שהצוות פעל באופן שרופא סביר לא היה נוהג בו באותן נסיבות (למשל: ביצוע היפוך ללא ניטור, ללא הרפיית רחם, תחת לחץ, או איחור בביצוע ניתוח קיסרי).

• קשר סיבתי - שאותה סטייה היא שגרמה לנזק, ולא גורם אחר (למשל מצב גנטי או תחלואה שאינם קשורים לפעולה).

• נזק - שכתוצאה מהסטייה מסטנדרט הטיפול נגרם נזק, בדמות נכות צמיתה.

הכלים המרכזיים לביסוס התביעה: התיק הרפואי המלא (רישומי הקבלה, תיעוד הפעולה, רצועות המוניטור וסיכומי האשפוז); חוות דעת של מומחה רפואי למיילדות וגינקולוגיה; ושלילת גורמים חלופיים באמצעות בדיקות ששוללות סיבה אחרת. כפי שמדגים המקרה שלעיל, לעיתים דווקא מסמך פנימי בתיק הרפואי הוא שמכריע את שאלת הקשר הסיבתי, שבעקבותיו נטל בית החולים אחריות מלאה, והגישור נסוב רק סביב גובה הנזק - להבדיל משאלת הרשלנות והאחריות.

גובה הפיצוי ומרכיביו

בתביעות רשלנות רפואית בלידה, ובמיוחד כשמדובר בתינוק עם נזק לצמיתות, סכומי הפיצוי עשויים להגיע למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק ולתוחלת החיים. מרכיבי הפיצוי כוללים בין היתר:

• עזרת זולת וטיפול סיעודי - עלות מטפלים לאורך חיי הנפגע, שהיא לרוב הרכיב הגדול ביותר.

• הפסדי השתכרות - אובדן כושר ההשתכרות העתידי של הנפגע.

• הוצאות רפואיות, שיקום ואביזרים - טיפולים, ציוד רפואי והתאמות דיור ורכב.

• כאב וסבל - פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני לנפגע ולבני משפחתו.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין מצג עכוז לבין היפוך עובר (ECV)?

מצג עכוז הוא מצב שבו העובר יושב במקום להיות עם הראש כלפי מטה. היפוך חיצוני (ECV) הוא הפעולה שבה הרופא מנסה לסובב ידנית עובר עכוז למצג ראש. המונח "היפוך עובר" משמש לעיתים לשניהם, ולכן חשוב לברר על מה בדיוק מדובר בכל מקרה.

באיזה שבוע מבצעים היפוך חיצוני?

ברוב המקרים ההיפוך החיצוני מוצע סביב שבוע 36 עד 38 להריון, לאחר בדיקת התאמה ושלילת התוויות נגד. הפעולה מבוצעת במסגרת שבה ניתן לבצע ניתוח קיסרי דחוף אם יתעורר צורך.

האם היפוך חיצוני מסוכן?

כשהוא מבוצע כהלכה, תחת ניטור ובזהירות, הסיכון לסיבוך משמעותי נמוך (כאחוז). עם זאת הסיכון קיים - היפרדות שליה, מצוקה עוברית או ירידת מים - ולכן חובה להסביר ליולדת את הסיכונים ואת החלופות ולקבל את הסכמתה.

מתי אי-אבחון מצג עכוז נחשב רשלנות רפואית?

כאשר הצוות הרפואי לא זיהה או פענח נכון את מנח העובר בבדיקות ההריון המתקדמות, באופן ששלל מהיולדת אפשרות לתכנן לידה בטוחה, וכתוצאה מכך נגרם נזק שהיה ניתן למניעה - עשויה לקום עילת תביעה.

האם נזק שנגרם בביצוע היפוך חיצוני מהווה רשלנות רפואית?

לא בהכרח. היפוך חיצוני הוא פעולה מקובלת, וסיבוך יכול להתרחש גם ללא רשלנות. עילת התביעה קמה כאשר הפעולה בוצעה בסטייה מהסטנדרט - למשל בנמהרות, ללא ניטור מתאים, ללא הסכמה מדעת או תוך התעלמות מסימני מצוקה - וסטייה זו היא שגרמה לנזק.

אילו נזקים לתינוק נגרמים מלידת עכוז או מהיפוך רשלני?

בין הנזקים: חוסר חמצן ופגיעה מוחית (HIE), שיתוק מוחין, פגיעת מקלעת הזרוע (שיתוק Erb), שברים, ובמקרים חמורים פגיעה בחוט השדרה. חלק מהנזקים קבועים ומחייבים טיפול סיעודי לכל החיים.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידת עכוז?

בתביעה בשם הילד הנפגע, ההתיישנות מתחילה בגיל 18 וניתן להגיש בדרך כלל עד גיל 25. תביעת ההורים בגין רשלנות במעקב ההיריון כפופה לתקופה קצרה יותר, של כ-7 שנים. מומלץ לתעד ולבדוק את המועדים מוקדם ככל האפשר.

אילו מסמכים צריך כדי לבדוק אם יש עילת תביעה?

בעיקר את התיק הרפואי המלא - רישומי ההריון והקבלה, תיעוד ההיפוך או הלידה, רצועות המוניטור וסיכומי האשפוז. אנו דואגים לאיסוף מסודר של מלוא התיעוד, ולאחר בחינתו הוא מועבר למומחה רפואי הבוחן אם הייתה סטייה מהטיפול הסביר וקשר סיבתי לנזק.

הקשיבו לעצמכן - וכשמשהו משתבש, בדקו את זכויותיכן

מעבר לצד המשפטי, מהמקרים שאנו מלווים עולה מסר אחד שחוזר על עצמו: גם בסיטואציה רפואית מלחיצה, כל עוד אין מדובר במצב חירום המחייב פעולה מיידית, ליולדת עומדת הזכות לקבל הסבר מלא על הפעולה המוצעת, להבין את הסיכונים והחלופות, לשאול שאלות ולקבל החלטה מדעת. כאשר התחושה היא שמשהו אינו כשורה - חשוב לא להתעלם ממנה, להציף את החשש ולבקש מענה מהצוות המטפל או לקבל ייעוץ נוסף מגורם רפואי אחר.

וכאשר הנזק כבר נגרם, חשוב לדעת שניתן לבדוק האם ניתן היה למנוע אותו והאם הטיפול עמד בסטנדרט הרפואי הנדרש. במקרים המתאימים, ניתן גם לפעול למיצוי הזכות לפיצוי שיסייע למשפחה להתמודד עם צורכי הטיפול והתמיכה לאורך השנים.

במשרדנו, בהובלת עו"ד גלית קרנר, ליווינו לאורך שנים משפחות במקרים המורכבים ביותר של רשלנות רפואית בלידה, לרבות מקרים הקשורים למצג עכוז ולהיפוך חיצוני. אם אתם חוששים כי אתם או ילדכם נפגעתם בעקבות הטיפול הרפואי במהלך מעקב ההיריון או פעולה סביב הלידה - במצג עכוז, בביצוע היפוך חיצוני או בכל פעולה רפואית אחרת שהובילה לנזק - ניתן לפנות אלינו ונבחן עבורכם את נסיבות המקרה.

חייגו עכשיו: 09-7456535 · דוא"ל: main@kerner-law.co.il · השאירו פרטים להערכת זכאות ראשונית - ייעוץ עם עורכת דין ללא עלות וללא התחייבות.